1. התובע, צעיר, יליד 1955 (כך מתוך כתב התביעה - ט.ש.), נשוי ואב ל - 4 ילדים, מבקש לחייב הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאת טיפול רשלני רפואי שניתן לו על ידי הנתבעים.
2. הנתבע 1 הוא רופא, מומחה בתחום הכירורגיה, שבזמנים הרלוונטיים לתביעה, ביצע ניתוחים בבית החולים פן מדיקל סנטר, בבאר-שבע, הוא הנתבע 2, שם ניתח את התובע, והנתבע 2, היה, לפי הטענה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הבעלים ו/או המחזיק ו/או המתפעל של המרכז הרפואי פן מדיקל סנטר, ובמסגרת זו העסיק ו/או התקשר בהסכמים עם צוות רופאים, לרבות הנתבע 1, אחיות, טכנאים ועובדי מעבדה ושאר מי שטיפלו בתובע, והנושא, לפי טענת התובע, באחריות ישירה ו/או שילוחית למעשי ומחדלי הרופאים ושאר הצוות שטיפלו בו.
טענות התובע
3. לטענת התובע, החל סובל בתחילת חודש 04/01 מכאבים במפשעה הימנית והופנה על ידי הרופאה המטפלת לביצוע בדיקה על קולית של האשכים, ולבדיקה אצל הנתבע 1 במרפאת קופת חולים בבאר-שבע.
בבדיקה העל קולית שבוצעה ביום 29/4/01 הודגמו שני האשכים בגודל תקין.
הנתבע 1 איבחן בקע במפשעה הימנית והזמין התובע אל הנתבע 2 על מנת לבצע בו ניתוח אלקטיבי לתיקון הבקע, תוך הסבר כי מדובר בניתוח קל וטריוויאלי, כי למחרת היום - הוא משוחרר לביתו (להלן:
"הניתוח").
התובע טוען כי ביצע כל הבדיקות שנדרש לבצען והתייצב ביום 12/6/01 אצל הנתבע 2 לביצוע הניתוח על ידי הנתבע 1.
טוען התובע כי בהגיעו למשרד הקבלה אצל הנתבע 2 הוחתם על טופס הסכמה לביצוע הניתוח, מבלי שיקבל הסבר כלשהו מהנתבע 1 או מעובד אחר של הנתבע 2 - ביחס לסיכויים או הסיכונים שבביצוע הניתוח.
באותו היום - הוכנס לחדר הניתוח ונותח בהרדמה כללית, ובתום הניתוח, רשם הנתבע 1 את מהלך הניתוח והמימצאים בדו"ח, וכך נאמר:-
"נמצא
SAC
DIRECT
. פתיחת
TRANSVERSAL
FASSIA
. סגירה
TERDEY
ממושך..."
התובע טוען כי מיד וסמוך אחר הניתוח התלונן על כאבים עזים במפשעה הימנית, קיבל טיפול תרופתי לשיכוך כאבים, אך אלה לא שככו ואף החמירו, והוא קיבל מספר פעמים נרות וולטרן להרגעת כאבים, שהשפעתם הייתה מועטה, ועוד טוען הוא כי בד בבד עם קבלת משככי הכאבים הוסבר לו כי הופעת כאבים באזור הניתוח היא דבר טבעי וכי אלה יחלפו ככל שהזמן יעבור.
טוען התובע כי למחרת הניתוח, כשהוא עדיין סובל מכאבים עזים במפשעה הימנית - שוחרר מהמרכז הרפואי המופעל על ידי הנתבע 2, עם המלצות למנוחה, טיפול נוגדי כאבים על פי הצורך וביקורת אצל הנתבע 1 ביום 19/6/01.
לטענת התובע משגברו כאביו והופיעה נפיחות באשך הימני הופנה בדחיפות, 5 ימים אחר הניתוח, לבדיקה חוזרת אצל הנתבע 1, בפניו התלונן על כאבים ונפיחות, אלא שהנתבע 1 לא הפנה אותו לבדיקה או בירור נוספים והסתפק בהוראה ליטול טיפול אנטיביוטי מתוך החשד כי סיבת הנפיחות באשך היא תוצאה של זיהום.
סבלו של התובע, כך הוא טוען, הוקל מעט, עקב נטילת משככי הכאבים, אך הוא הבחין כי האשך הימני שלו מצטמק וגם הופיעה רגישות באזור. מתוך כך הופנה במהלך חודש דצמבר 2001 לבדיקה על קולית של האשכים - ממנה הוברר כי האשך הימני התנוון על רקע של חוסר אספקת דם.
4. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר אמסטרדם, מומחה בכירורגיה כללית וכלי דם, שהתייחס לאופן ביצוע הניתוח והשלכותיו, וסופו שמצא כי הסיבה לפגיעה באספקת הדם לאשך
"יכולה להיות אחת משניים" - פגיעה ישירה בעורק המזין את האשך, העובר בתוך הקורד - צינור הזרע המכיל את כלי הדם ואת חבל הזרע, מתוך שמקובל במהלך הניתוח להפריד ולהסיט ממקומו את הקורד כדי לבצע תיקון הבקע וחוסר זהירות בהפרדה זו עלול לגרום לפגיעה בו.
האפשרות השניה היא סגירה הדוקה של הפסציה והשרירים סביב חבל הזרע, שגרמה ללחץ ולחניקת הקורד והעורק היוצאים מחלל הבטן לעבר המפשעה, כי משנגרמה חסימת העורק - התוצאה הבלתי נמנעת היא העדר אספקת דם לאשך הגורם להצטמקותו וחוסר תיפקודו, דהיינו - אטרופיה של האשך.
5. כבר עתה אציין כי כנגד קביעות אלה שבחוות הדעת באו הנתבעים, מתוך טענתם כי ד"ר אמסטרדם לא ידע להצביע על הסיבה האמיתית, האחת, שהביאה לתוצאה - כשבחקירתו הנגדית, כפי שעוד יובהר, חזר בו מחלק האפשרויות שהציב כסיבה אפשרית, לדעתו, לנזק שנגרם בתובע.
6. ד"ר אמסטרדם מצא עוד בחוות דעתו כי הסיבה לאטרופיה של האשך קשורה קשר ישיר בניתוח, שהרי קודם לו - נמצאו האשכים תקינים לחלוטין.
לשיטתו לא נבדק התובע אחר הניתוח על ידי הנתבע 1, והוא שוחרר על ידי אחות, בתאריך 13/6/01, שמסרה בידיו מכתב שחרור שהוכן מראש, הנושא את מועד ביצוע הניתוח.